בפוסט זה אבחן את מצב ה- mLearning כיום בשוואה לעבר , ומהם וכיווני התפתחות בעתיד הקרוב.: אתייחס לשימושים המסחריים, לשימושים הקיימים, ולשימושים העתידיים שמאפשרים המכשירים החכמים

זה ידוע שקשה לחזות את העתיד של כל דבר, אבל ניתן לעשות זאת במגמות טכנולוגיות לניבוי, אם אתה מסתכל על מוצרים ושירותים כבר בפיתוח. כלומר, לחפור לחידושים, המצאות ורעיונות שכבר פותחו ב3-5 השנים האחרונות, והערכת פוטנציאל הצמיחה שלהם. אנליסטים מנבאים. לטענתם מספר המנויים סלולריים בעולם יגיע 7.0 מיליארדים עד סוף 2013, 7.5 מליארד עד סוף 2014 ו8.5 מליארד עד סוף 2016. צמיחה מהירה זו, והעמקת החדירה שלה חיזקו את השימוש בטלפונים ניידים ככלי לימוד. המצב הנוכחי של למידה ניידת בארגונים גדולים: ייעול בכוח אדם ותפוקת העבודה: לארגונים של היום, לניידים החכמים יתרון תחרותי ובעלת פוטנציאל להצלחה, מקורות תעסוקה רואים את ההזדמנות שטמונה בטכנולוגיה זו ההזדמנות כדי להרחיב ולספק תמיכת ביצועים לעובדיו בנקודה הקריטית של צורך בעצמו מציעה את האפשרות של יתרון תחרותי. זוהי משימה בקלות על ידי מכשירים ניידים. הזמינות של טלפונים חכמים מאפשרת לארגונים להפוך את חומרים, מידע ולמידה זמינה באופן מיידי. זה מאפשר לעובדים לקבל החלטות מושכלות יותר, לשמר ולשפר את הידע והכישורים שלהם, ולמעשה ליישם את הידע, תהליכים, מדיניות ומידע על חברה ספציפית לטובת הארגון והפרט.

תפקיד הספרן בעידן הלמידה הניידת: מהם השינויים שחלו בתפקידו של הספרן?

כפי שטענתי בפוסטים קודמים, השינוי שהביא אתו תחום המידע לא פסח גם על תחום החינוך. סטודנטים יכולים כעת ללמוד באמצעות תוכנות, או באמצעות לימוד מרחוק ("DISTANT LEARNING") אחד החסרונות בלמידה מרחוק היא בכך שסטודנט הלומד מהבית מפחית את אפשרויות החברות שלו, והימצאותו בבית מפחיתה את אפקטיביות המסגרת בה הוא אמור להיות. הרשומה הנוכחית מנסה לבחון את השפעת הלמידה מרחוק על מעורבותו של הספרן בהכנסת התוכנית ובקשר עם התלמידים. העבודה מסתמכת רובה ככולה על מחקרים, חוות דעת וניסיון של העוסקים במקצוע הספרנות והמידענות וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה רחבי העולם. אנסה לדון במקומו העתידי של הספרן ונוכח התפתחות שיטת למידה מרחוק: האם תפקידו יכחד או שמא יתפתח וייעשה חיובי אף יותר מבעבר. הספרן חייב להיות כל הזמן מעודכן לגבי ההתפתחויות הטכנולוגיות ולהתאים את עצמו לדרישות הקהל הרי הטכנולוגיה משתכללת בקצב מסחרר. אם בעבר הספרן מילא תפקיד אחד הרי שהיום הוא ממלא תפקידים רבים. הספרן מפתח אוסף משמר את האוסף ומנגיש אותו לקהל היעד. שיקול הדעת איזה חומר צריך להכניס למאגרים ואיזה לא: שיקול הדעת הוא של הספרן. המערכת החינוכית מכירה בהצלחה את המכשירים ניידים. אחת מהמטרות היא לעזור לתלמידים ללמוד מיומנויות מחקר. הספרנים בארה"ב למשל הולכים עכשיו לכיתות ומסייעים למורה ולתלמיד - 1) לאתר מידע ו2) להעריך מידע.הפעלות הספרייה מספקות על ידייםכמובן, את הקורס הראשון בתכנית הח, הזדמנויות למידה פעילה לצוותים סטודנטים, שנבנו סביב שימוש iPads לחקור משאבי ספרייה. בסתיו 2012, זה כלל הוראה לשבעים וארבעה כיתות במדינה של בויסי "יסודות אוניברסיטת 100" ינוך הכללית שלנו. 3) ​​טכניקות מתקדמות בחיפוש. תכנית הלימודים ההוראה בכוונה תוכנן באמצעות אסטרטגיות הוראה ולמידה ניידת. דוגמאות לספריות שמאמצות הלמידה הניידת במערכת האקדמית: מסתיו 2010 לאביב 2012, Boise המדינה בחנה את יישום למידה ניידת בכיתות בודדות באמצעות פרויקטי mLearning החוקרים שלנו. החל מקיץ 2012, לקחו את זה לרמה הבאה. הספריות החלו להפעיל פרויקט לשילוב למידה ניידת ברחבי תכנית אקדמית כולה. המערכת האקדמית מאמינה שלכולם צריכה להינתן ההזדמנות לפתח ולשדרג את היכולות. לכן המערכת מציעה לספרנים להשתתף (למשל: כנס מולטידע שהתקיים בשנה האחרונה) ע"י פאנל של מנהלי ספריות ברחבי הארץ)בהשתלומויות ימי עיון, סיורים וכנסים המאפשרים לעוסקים במקצועות המידע והספרנות לעמוד בקצב המהיר של השינויים וההתפתחויות בתחום הידע המקצועי המתחדש, ולהשיג את הפערים המתמידים בעידן מתאפיין בתחרותיות והישגיות. הספרן רוכש כלים ופרקטיקה זה מה שתכנית ההדרכה השנתית מציעה כדי שיוכלו הספרנים למנף באמצעותם את הספריות. מעבר ללמידה התיאורטית נהנו הספרנים מדיונים, פעילות קבוצתית, סימולציות, משחקי תפקידים ורישות חברתי - מקצועי עם קולגות מרחבי הארץ. צוות המרצים באים מהשטח, מהעבודה המעשית, ומשלבים ידע אקדמי מגוון, הכרות עם עולם הספרות, הספר והלקוחות שביניהם, ותוך הבנה עמוקה של צרכי קהילת הספריות בישראל. קישור להרצאות של הכנס מולטידע מתוך האתר מרכז הספר והספריות בישראל: http://www.hasifria.org.il/icl/heb/hadracha/multiyeda/multiyeda2013/multiyeda2013video/

ההשפעות על עולם הספריות הספריות בעקבות שילוב הלמידה הניידת במערכת האקדמית: האם לספריה יש עתיד?

בפוסט זה אבחן את מעמדה של הספריה בעידן הטכנולוגי. הפלטפורמה הניידת מציבה אתגרים בגלל הגודל הפיזי והמשאבים המוגבלים, אך גם פותחת אפשרויות של אלגוריתמים חדשים שעושים שימוש במידע זמין אודות המיקום של המשתמש. הקמפוסים באוניברסיטאות הופכים להיות מקוונים, מאפשרים גישה לרשת הפנימית לסטודנטים (ספריה, מאגרי מידע, שירותים , דוא"ל ועוד). הספריות מעודדות הוראה עם מכשירים ניידים , רכישת אוספים ידידותיים ניידים, עיצוב אתר אינטרנט ידידותי נייד,ותמיכה ביוזמות סגל , וספרנים.

גישה בלתי מוגבלת: בשנים האחרונות ספריות כמו הספריה הלאומית מתאימות את עצמן ומסתגלות לשינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולם ונותנים שירות לקוראים שלא היה בעבר, הספריה הלאומית בגבעת רם למשל משאילה לקוראיה טאבלטים, מחשבים ניידים ומחשבונים ניידים ללמידה מחוץ לכותלי הספריה, דבר המאפשר לסטודנט ללמוד תוך כדי תנועה. אם פעם הגישה למידע נעשתה על תיווך של הספרן הרי שבשנים האחרונות הגישה למידע איננה מוגבלת בזמן או במרחב. כיום יש גישה אל חומרי הלימוד המקוונים מרחוק, אל מנועי החיפוש ומאגרי המידע. המכשיר החכם מצטרף למאגרי המידע של הספרייה ומפאשר גישה מיידית מכל מקום לספריית הלמידה המקוונת בניגוד לפעם שהספרייה שימשה כמאגר מידע בלעדי. הרשת החברתית הגלובלית מאפשרת ללומד אסטרטגיות למידה חדישות לצד המסורתיות. אם בעבר הספריה שימשה כמקום בלעדי ללמידה, הסטודנט היה זקוק לספרן היעץ כדי להתמצא במרחב. כמו כן הספריה שימשה כמקום מפגש חברתי לשיתוף במידע וללמידה משותפת. בעשור האחרון עם כניסת הm-learning השתנה תפקיד הספריה (כמו כן גם תפקיד הספרן). באמצעות המכשירים החכמים ניתן ליצור קשר עם עמיתים מקוונים, קרובים ורחוקים. "מאגרי מידע ניידים" חוסכים מהסטודנט להגיע פיזית לספריה דבר החוסך מהלומד זמן יקר וגם כסף. לצד יתרונות אלה קיימים חסרונות בלמידה החוץ ספריתית/כיתתית: מחוץ לספריה עלולות להיווצר מחוץ לספריה סיטואציות לא שגרתיות ולא תמיד אופטימליות ללמידה: רעש, חוסר פרטיות, תאורה לקויה, תנועה או מזג אוויר לא שגרתי. הספריה המסורתית הבית ספרית/אוניברסיטאית מאפשרת על פי רוב, תנאים אופטימליים ללמידה יעילה: תנאים פיזיים: אזורי למידה קבוצתיים ואישיים. פינת למידה שקטה (אופיינית לכלל הספריות).כיתות לימוד לקבוצות. בנוסף בספרית הר הצופים למדעי הרוח, יש קומה שלמה, רועשת שבאה לתת מענה לסטודנטים לנהל דיונים אחד מול השני בקול רם. בכל שולחן יש מחשב אישי לשירות הסטודנט. חדרי למידה בקבוצות עם מסך LCD. כיתת מחשבים להדרכה. מערך מיחשוב וציוד היקפי חדש. חדר אתנחתא עם פופים. גם בספרית הרמן בגבעת רם וגם בספרית הר הצופים למדעי הרוח, יש חדר מנוחה שכולל פופים לישיבה זהו חדר שקט בו ניתן לקרוא ספרים בנחת ואף לנוח ללא רעש. ריהוט, תאורה ומיזוג חדישים. ספרית הרמן בגבעת רם דוגמא לפינת ישיבה רועשת:

ספרית הרמן בגבעת רם דוגמא לחדר אתנחתא:

כתבות מתוך כלכליסט וגלובס מהשנתיים האחרונות : מיהו המכשיר הטוב ביותר והנוח ביותר למשתמש הישראלי? אז איך ייראה העתיד?

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3611036,00.html בהמשך לפוסט הקודם בו הצגתי יתרונות לצד חסרונות בשימוש במכשיר החכם ברשומה הנוכחית אבחן מה מקומם של המכשירים בהווה ובעתיד. פרוייקט כלכליסט בוחן את המכשירים החכמים שמטרתו לגלות מיהו המכשיר הטוב והנוח ביותר למשתמש הישראלי בכל הנוגע לתפקודי בסיס של סמארטפון מודרני. גלקסי S4, אייפון 5, לומיה 920, אקספריה Z, נקסוס 4, בלקברי Z10 ו-HTC One; כלכליסט "לקחה" את שבעת המכשירים המתקדמים בישראל לסדרת מבחנים שארכה חצי שנה ובדקה את התכונות החשובות באמת, בסיוע נסיינים. לאחר שישה חודשים ועשרות מבחנים, נקבע כי על כס המלכות יושב לא אחר מה-ONE של HTC. כתבה שפרסמה גלובס בשנת 2012 בוחנת מה הפוטנציאל של המכשירים החכמים בעתיד: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000807392 אם "הנביאים" של IBM צודקים, עד שנת 2018 יהפכו מחשבים לפתח לעולם החושים. הם יאפשרו לנו, דרך מחשבי כף היד, לחוש מרקם של סוודר וליידע אותנו מתי אנחנו עומדים לחלות בשפעת. פול בלום, מנהל הטכנולוגיה הראשי של מחלקת המחקר בחברה, אומר ש-IBM כבר משתפת פעולה עם אוניברסיטאות בפיתוח אבות טיפוס על מנת לבחון את הטכנולוגיות הללו יותר לעומק. אז איך ייראה העתיד?

התמורות שחלו בשימוש במכשירים הסללוריים בעשור האחרון; הפוטנציאל הטמון בm-learning. למה דווקא להעזר בלמידה ניידת?

בעקבות הסערה , קיבלתי השראה מהטלפון החכם שאני מחזיק ביד ברגע זה להציג את המעלות הרבים הטמונים בו ומה הפוטנציאל החבוי בו וברצוני לשתף במספר דוגמאות במייל זה. בראש ובראשונה בימים סוערים אלה כאשר החשמל קורס והמחשבים הנייחים אינם זמינים כהרגלם המכשיר הנייד החכם והקטן ״מציל חיי אדם״ ניתן לנצל לצורך : תעוד תעוד המצב בחוץ וע״י מצלמה ושליחה פשוטה אפשר לשתף חברים משפחה וכל מכר במצב הנוכחי ולסייע לו . כמו כן הטלפון מאפשר גלישה חופשית באתרי האינטרנט בזמן אמת ללא תיווך של רשת אלחוטית או מתווך אנושי. הקף השימוש במכשיר הכף יד כיום לעומת העבר; בעבר היו ניסיונות להשתמש בטכנולוגיות ניידות לצרכי למידה. במחשבי כף יד טלפונים ניידים מהדור הראשון, ומכשירים ניידים. הסיבה נעוצה כנראה בחוסר הגמישות והבשלות של המכשירים הישנים והעובדה שהם לא היו נפוצים כמו הטלפונים החכמים של היום. הסמארטפון כפי שאנחנו מכירים אותו היום, יכול לשמש ככלי מדידה באמצעות אפליקציות שונות ( למשל מד מרחק או מצפן ) האייקון נמצא על גבי המסך הקטן . כפי שהזכרתי קודם המכשיר יכול לשמש ככלי אמצעי לתעוד של מידע בשטח בזכות המצלמה ורשם הקול הנמצא בו. הוא יכול לשמש ככלי ניווט במרחב באמצעות gps c המובנהוהמפה הקיימת בו. בעשור האחרון אנו עדים לחדירה המאסיבית של הטלפונים הניידים ( הסללוריים) אל כך תחום אפשרי בחיינו. כפי שהזכרתי ברשומות קודמות המכשיר הנייד איננו משמש עוד כמקור תקשורת קולית בלבד, האיכויות במכשירים החכמים הן גבוהות במיוחד וחשוב לדעת מהו הפוטנציאל שקיים בו ואיך ההתפתחויות הטכנולוגיות סביבו משפיעים על ההווה ומה ההשלכות שלהן שלהם על העתיד. אין ספק שאחד היתרונות במכשיר הסלולרי המתקדם מהדור השלישי, הוא איכות הצלילים, נפחי הזיכרון הגדלים, מהירות הגלישה גודל הצגים ואפשרות לשלב תמונות או וידאו. לפני 30 שנה מחשב כף יד היחיד בשוק היה מחשבון מתוכנת. בשנת 2001 התקיים פיילוט בו הציגו לראשונה את האפשרות הטכנולוגית הסלולרית שהיום על פי כל הדעות נחשבים כבר מיושנים.   לצד הפוטנציאל, והיתרונות שהצגתי לעיל עולה השאלה האם השימוש המאסיבי בנייד החכם אכן טוב לנו? יתרונות של המכשיר החכם לצד החסרונות: -קל לתפעול. -בעל אינספור אפליקציות זמינות. -מספר בלתי מוגבל של פריצות למכשיר. -קליטת אינטרנט ברמה גבוה. -תומך כל אפליקציה באשר היא. -בעל חנות האפליקציות הגדולה בעולם (App store). -מבחר עצום של מגנים למכשיר. -תומך בכל העולם. -חיי סוללה גבוהים פי שניים מiphone 3 / iPAD חסרונות iphone 4 : -לעיתים ישנה בעייה בקליטה של שיחות. -צורך בסגירת חלון המשימות לעיתים קרובות בכדי לנצל את מהירות מהכשיר. -אפשרויות ביטוח מצומצמות ביותר בישראל. -תיקון מכשיר יקר ביותר. -בעת שימוש באפליציות הסוללה מסתיימת במהירות. כתבה מתוך גלובס שדנה בבעייתיות של הסמארטפון מהתאריך של היום 18/12/13: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000902323#fromelement=hp_firstarticle מתוך הכתבה:" קניתם סמארטפון מהיבואן הרשמי והמכשיר התקלקל? ייתכן שתיתקלו בשירות בעייתי והתנערות מאחריות"

שילוב טלפונים ניידים-חכמים בחשיבה סביבתית

בפוסט זה אציג דוגמאות ללמידה ניידת חוץ כיתתית . השימוש במכשירים ניידים בסביבה חיצונית נפוץ במוסדות וארגונים גדולים בארץ ובחול, כמו גם מבקרים במוזאונים או למארגני טיולים. אלה נעזרים בהדרכה קולית שקטה אישית שלעיתים מופעלת על ידי תדרים של רדיו או על ידי השימוש במכשיר audio guide. מדובר על מכשירים ניידים חכמים שמנחים את המשתמש כיצד לפעול במרחב בו הם נמצאים בדומה לgps. ההדרכה למטייל למשל יכולה להתבצע או על ידי מתווך אנושי כמו בעבר כשלא הייתה יכולת לגשת למקורות מידע באופן עצמאי ונזקקננו למורה דרך אנושי או על ידי המכשיר הנייד והחכם שהוא ידידותי וניתן להפעילו בקלות. http://www.travelvideo.tv/news/wp-content/uploads/2010/07/0casaloma.jpg

nfc טווח תקשורת אפס

שלום לכולם,
הטכנולוגיה nfc (הצמדת מכשירים חכמים והעברת מידע ללא חשמל) מתקשת לנושא שבו אני דן בבלוג.
הטכנולוגיה החדישה מאפשרת העברת מידע בין שני מכשירים בצורה מהירה באמצעות גלי רדיו טווח תקשורת אפס.
הטכנולוגיה מאפשרת העברת מידע, ביצוע פעולות בבנק קניית כרטיסים וניהול ספר טלפון ללא רשת אינטרנט נייחת. הכל באמצעות המכשיר קטן והכם.
לטכנולוגיה יתרונות וחסרונות ואנסה בהמשך לקשר את ההתפתחות שלה הטכנולוגיה והשפעתה על הלמידה והספריות.

נפרדים מהספרים ומתחברים לטאבלטים?

 

בפוסט זה אציג את היתרונות של הטאבלטים בספרית בית הספר: בבתי הספר היסודיים, בבתי הספר לחינוך מיוחד ובקרב תלמידים עם לקויות תקשורתיות גבוהות.

 

לטאבלט, מחשב לוח, יתרונות רבים: קל מאוד, נייד וזול. מאוד אטרקטיבי עם מסך מגע. בנוסף הוא מאפשר לתלמיד לצאת (לא במובן הפיזי) מחוץ לגבולות הכיתה, בכך שהוא מאפשר הרחבת הידע והסקרנות עבור התלמיד.

 

ספרי הלימוד האינטראקטיביים בטאבלט לא כוללים רק טקסט ותמונות, אלא גם מצגות וסרטונים. בספרים אלה לא צריך לקרוא עמוד אחר עמוד, אלא ניתן לנווט בין הנושאים עם היפר טקסט וקישורים – לקפוץ מנושא אחד לנושא קשור אחר שמעניין את התלמיד.

 תלמידי בתי ספר יסודיים מגלים סקרנות רבה יותר בלמידה עם ספרים דיגיטאליים המשולבים בטאבלטים לעומת ספרים מודפסים רגילים בילקוט בעיקר בתחומי הגאוגרפיה .

לכן , יש בישראל היערכות של משרד החינוך (בשיתוף מט"ח) לבסס את מקצוע הגיאוגרפיה על סביבה מתוקשבת של  מכשירי קצה  מתוקשבים שונים , ביניהם טאבלטים.

 

קישור לאתר מט"ח בו ניתן למצוא ספרים דיגיטליים שלמים סרוקים במקצועות שונים:

 

http://www3.cet.ac.il/

 

דוגמאות למיזמים של מערכת החינוך  בשילוב האייפד והטאבלטים בבתי הספר:

 

-ספרים דיגיטליים ב"כותר," הספריה המקוונת של ישראל http://www.kotar.co.il/

 

יש כיום כ-450 ספרים דיגיטליים במקצועות שונים, בפורמט המאפשר סימון טקסט, שילוב סרטון מאתר"youtube", הערות מורה, אנימציות ועוד.

עד לאחרונה, ניתן היה לגשת לספרים רק דרך האתר שדרש מחשב המחובר לאינטרנט, כעת, משיקים במט"ח לראשונה אפליקציה חדשה לאייפד ולטאבלטים שתאפשר לקרוא ולהשתמש בספרים אלו גם דרך המכשירים הניידים.

 

קיימות אפליקציות חינמיות כמו סטנזה ו-i books המאפשרות קריאת ספרים אלקטרוניים על המכשיר ובכך הופכות אותו גם לקורא ספרים אלקטרוני.

 

 

 

 

השינויים שחלו בעקבות כניסת המובייל לרנינג למערכת החינוך ובתי הספר

אז מה השתנה?

בפוסט זה אנסה להציג את השינויים שחלו עם כניסת ה  m-Learning

תחומי השינוי:

מי מלמד?

בלמידה נייחת המלמד הוא מומחה תוכן (מורה בבית ספר, הספרן). במובייל לרנינג (הלמידה הניידת) מלמדים, כולם.

מי לומד?

בלמידה הנייחת הלומדים הם בקבוצות, ואילו בלמידה הניידת הלומדים הם בודדים.

מתי לומדים?

בלמידה נייחת יש זמן מוגדר, בלמידה ניידת הזמן הוא גמיש

היכן לומדים?

בעבר ספרית בית הספר הייתה מקום מפגש מוגדר עבור קוראיה. הספריה הייתה מתווך עיקרי בהנגשת מידע.
כיום עם האפשרות לקבל מידע דרך מכשירים החכמים, הלומד יכול ללמוד בכל מקום


 שישה סוגים של שימושים בלמידה החוץ כיתתית:

1. נגישות למידע
2. מדידה
3. תיעוד ואיסוף מידע
5. תקשורת
6. ניווט

מאפיינים ייחודיים לM-learning

The Voice of the Active Learner - Education From a Digital Native's Pers...

למידה ניידת מהי? מהפכה במכשירים הניידים במאה ה21 והקשר שלהם ללמידה

 מהפכה במכשירים הניידים במאה ה21

בפוסט זה  אבחן בעין ביקורתית את ההבטחה, האיום והמכשלות לשימוש

במכשירים ניידים כאמצעי ללימוד והוראה.

למכשיר הסלולרי בכיסנו יש יותר כוח חישובי מלמחשב שאיתו אנו כותבים  את העבודות שלנו. לא כולנו מודעים ליכולותיו של הטלפון הנייד מעבר היותו טלפון. הוא גם לא מחשב נייד הוא מספק לנו גישה למגוון עצום של מקורות מידע, ומאפשר לנו לתעד את חוויותינו ולשתף בהם חברים בזמן אמת. מכשירים ניידים הם כיום הטכנולוגיה הדיגיטלית הנפוצה ביותר: הם זמינים, מוכרים ואישיים. כמעט כל אדם ברחוב - מגיל 7 עד 70 - משתמש במכשיר נייד, אך לא נמצא "קורסים להכרת הטלפון". תכונות אלו מצביעות על הפוטנציאל האדיר של מכשירים ניידים כטכנולוגיה חינוכית. אולם המרחק מפוטנציאל למימוש רב. יתרה מזאת, לרוב נתפס המכשיר הנייד כהפרעה בסביבה החינוכית, כמתחרה במורה, איום לשליטה ואמצעי להעתקות.

 מחשב נייד בידיו של התלמיד הוא הרבה יותר מאשר רק עפרון (ואפשר לעשות איתו הרבה יותר מאשר רק להעביר פתקאות). הוא כלי בעל עוצמה רבה. אבל הוא הכלי שהיום נמצא בידי התלמידים, ועליהם ללמוד להשתמש בו ביעילות. רק אם יאפשרו להם להתנסות בו הם ילמדו לעשות זאת. וטוב שג'ונתן מטרין (ויש לקוות גם מנהלים אחרים כמוהו) מבינים זאת.

 

 הפעילות של התלמידים מול המחשבים משקפת את מה שקורה בשיעור, שימוש בלמידה הניידת בבתי הספר: הגישה לאינטרנט הופכת להיות פתוחה יותר ויותר היכולת לשתף בפייסבוק, בטוויטר ובשאר הרשתות החברתיות בשיאה. השימוש במכשירים הדיגיטאליים האישיים. אחת השאלות שעולות בשימוש במכשירים האישיים והגלשיה החופשית באינטרנט עד כמה המורה יכול לשלוט בתכנים איהם נחשף התלמיד? האם יש מנגנון של בקרה והחשיפה. אבדוק בפוסט מה ההשפעה של האינטרנט על התלמידים וכיצד הוא מעצב את תפסיסת עולמם.

 אין ספק שיש לא מעט מצבים שבהם הסמרטפון יכול להוות מטרד בכיתה ויכול לשבש את מהלך השיעור. הוא איננו   עצמי שהוא תמיד מסייע ללמידה. מותר לתהות אם באמת "בטחון התלמידים" חלוקת מכשירי ה-iPad שחולקו לתלמידים הם "בסך הכל" הכל אמצעי להגשה יעילה יותר של ה-"ידע" שצריכים להעביר לתלמידים. הטבלטים מאפשרים  קריאה של ספרי לימוד, וגם תרגול במגוון תחומים באמצעות אפליקציות "לימודיות". לדעתי  למנהלים צריך להיות ברור שביכולתם לפקח על השימוש בטבלטים. אין זה פלא לגלות שהפיקוח הזה הרבה יותר מסובך מאשר שיערו.

 

למידה מתוקשבת- יתרונות חסרונות -הקניית כלים ללמידה מאתגרת. כיצד ניתן ליצור "תקשורת מוצלחת מרחוק"?

למידה מתוקשבת- יתרונות חסרונות -
הקניית כלים ללמידה מאתגרת. כיצד ניתן ליצור "תקשורת מוצלחת מרחוק"?

למידה מתוקשבת בדרך כלל פירושה למידה עצמית. כלומר בניגוד למה שקורה לנו בלמידה פרונטלית, הרי שבלמידה מתוקשבת שמבוססת כולה על למידה עצמית, אין ללומד  את מי לשאול שאלות, אין עם מי לשתף ואין עם מי להתווכח. לדעתי כך גם נפגמת חווית הלמידה וההנאה הפוטנציאלית נמוכה יותר.
מצד שני יתרון בולט בלמידה מרחוק היא  שיש אפשרות ללומד להיות שותף בהחלטות לגבי  מטרות הלמידה, אסטרטגיות הלמידה, עם זאת על הלומד ללמוד לפתח/ לשכלל  מיומנויות למידה שיאפשרו לו להתמודד עם למידה עצמאית שדורשת הרבה תרגול וחשיבה ביקורתית.

לדעתי, החיסרון בלמידה מתוקשבת הוא שלאנשים שונים סגנונות למידה שונים. לא לכל אדם מתאימה דרך הלימוד המתוקשבת. על פי רב לאנשים יש מוטיבציה רבה יותר ללמידה כאשר לחומר הנלמד יש משמעות אישית עבורם.
שיתוף הסטודנט בהחלטה לגבי מטרות הלמידה ואסטרטגיות הלמידה שיינקטו הן קריטיות. הלמידה היא אפקטיבית כאשר היא פעילה ומכוונת למען ומכוונת רלוונטית מבחינה אישית בעקרונותיו לבניית סביבה ממוקדת. 

מחקרים מלמדים  שקורסים הנלמדים בצורה מתוקשבת לעיתים מורים על תסכול של הסטודנטים כתוצאה מחוסר בהירות של מטרות הקורס ואי הבנה של סגנון ההוראה/ למידה במהלך הקורס. כתוצאה מתסכול זה   חלה ירידה בנכונות להתמודד. כאשר אין בהירות לגבי ציפיות המנחה מהסטודנט , כאשר יש בעיות תקשורת בין המנחה לסטודנט, מסיבות שונות: אנושיות, טכניות ותפעוליות נוצר מצב בו הסטודנט חווה בדידות דבר היוצר קושי להתמודד עם אתגרים.

למרות כל הנאמר לכל מוסד יש שיטות למידה משלו ועל הלומד לקבל גם אסטרטגיות למידה שאינן מסורתיות, "קירות, שולחן לוח  והאינטראקציה מול הגורם האנושי" 
אחד ה'טיפים' ללומד מרחוק היא להגדיר לעצמו מה הבעיה אתה הוא מתמודד ומה הם צרכיו לשם התמודדות מוצלחת, עליו לגבש תוכנית פעולה  מתאימה לפתרונה (על פי סגנונו), ולעול בתוך עולם משתנה ומוצף ידע. הלומד הופך להיות חוקר יותר, ביקורתי יותר כלפי התכנים המידע שהוא מקבל, הוא לומד לסנן ולמיין את המידע ולעבד  אותו עד כדי רמה של ניתוח מעמיק ויכולת להעביר ו שהוא רוכש גם לקולגות שלו בצורה וירטואלית ופחות פנים אל פנים.


הוראה מותאמת ללומד ומתוקשבת אינה תהליך פשוט, למידה כזו דורשת מהלומד להיות בעל יכול של:

למידה עצמית- -למידה עצמית לעומת למידה בקבוצה
למידה יצירתית (לפתח חושים ולחדד ביקורת אישית עם סגנון ייחודי)

למידה גמישה

למעשה יש חשיבות רבה לקשר הבין אישי במהלך קורס מתוקשב, הרי לתלמיד אין מרחב פיזי בו הוא נפגש עם המנחה. למיומנויות תקשוב וידע טכנולוגי השפעה על תהליכי הלמידה של הסטודנט בקורס המתוקשב. לקשר בין חברי הקבוצה לבין עצמם השפעה על מוטיבציה ללמידה, יחסי גומלין חברתיים משפיעים מאוד על תהליכי הלמידה,  תחושת ההצלחה או הכישלון בלמידה וירטואלית אינה יכולה להחליף באופן מלא אינטראקציה פנים מול פנים.
המסר הוא שחייב שגם בלמידה מתוקשבת חייב להיות גם קשר בין המורה לסטודנט.                                             
בהנחיה
הווירטואלית חייב להיות מענה לצרכים החברתיים כמו שילוב של הנחיה ווירטואלית עם הנחיה פנים אל פנים, תיווך המנחה מהווה גורם משמעותי ביותר בהצלחת מיזוג התקשוב
בהוראה.


 

רקע היסטורי גילגולו של המכשיר הנייד מיהמצאתו לראשונה ועד לסמארטפון של היום

מבוא: לטכנולוגיה יש הרבה השפעה על כל תחום בחיים שלנו. השפעות חברתיות, פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות. כל טכנולוגיה שמתפתחת נשענת ושורה לתהליכים חברתיים שקורים בעולם משפיעים זה על זה. סקירה היסטורית: הטלפון הנייד הראשון הומצא בידי חברת ibm, שמתמחה במגוון תחומי לא תמיד היו המכשירים הניידים נפוצים ומתקדמים כמו היום. הטלפונים הניידים הראשונים היו גדולים ויקרים מאוד, אך עם זאת גם פשוטים מאוד, והשימוש בהם נעשה כמו בטלפונים הביתיים שלנו. כיום ישנם מעל 5.9 מליארד מנויי טלפון סלולרי ברחבי העולם, ועל כל אדם אחד שניגש לאינטרנט ממחשב שני לעשות זאת ממכשיר נייד. בהתחשב בהמצאות בכל המקום והפונקציונליות המתרחבים במהירות של טכנולוגיות ניידים, אונסק"ו הוא נלהב לגבי הפוטנציאל שלהם כדי לשפר ולהקל על למידה, במיוחד ביישובים שבם הזדמנויות חינוכיות הן נדירות. סדרת מאמרים לעבודה זו סורקת את העולם כדי להאיר את הדרכים שבהן ניתן להשתמש בטכנולוגיות ניידת כדי לתמוך בחינוך של האו"ם לכל המטרות, להגיב לאתגרים של הקשרים חינוכיים מסוימים; תוסף ולהעשיר את החינוך פורמלי, ולהפוך לנגישה יותר למידה, שוויונית , אישית וגמיש לסטודנטים בכל מקום. הסמארטפון הוא מכשיר נייד שמשלב יכולת של טלפון רגיל עם יכולות מתקדמות נוספות כמו מסך מגע, מצלמה, גלישה באינטרנט ויישומים מגוונים. הטלפון החכם הראשון הומצא בידי חברת IBM, שמתמחה במגוון תחומי חומרה ותוכנה, והוצג לראשונה בשנת 1992 בשם "סיימון", שהייתה לו גירסה מוקדמת של מסך מגע LCD והוא תפקד גם כמכשיר דואר אלקטרוני, לוח שנה, ספר כתובות ומחשבון. השיווק ההמוני של טלפונים חכמים החל בשנת 2007. מחקרים מראים שהמשתמשים בטלפונים חכמים מבלים 12 דקות ביום בממוצע בשיחות, ומבלים יותר במשחקים (14 דקות, האזנה למוזיקה (16 דקות) שימוש במדיה חברתית (17 דקות) וגלישה באינטרנט (25 דקות). השימוש הנפוץ ביורת בנייד הוא בדיקת השעה. הקף השימוש במכשירים החכמים: כיום ישנם מעל 5.9 מליארד מנויי טלפון סלולרי ברחבי העולם, ועל כל אדם אחד שניגש לאינטרנט ממחשב שני לעשות זאת ממכשיר נייד. בהתחשב בהמצאות בכל המקום והפונקציונליות המתרחבים במהירות של טכנולוגיות ניידים, אונסק"ו הוא נלהב לגבי הפוטנציאל שלהם כדי לשפר ולהקל על למידה, במיוחד ביישובים שבם הזדמנויות חינוכיות הן נדירות. סדרת מאמרים לעבודה זו סורקת את העולם כדי להאיר את הדרכים שבהן ניתן להשתמש בטכנולוגיות ניידת כדי לתמוך בחינוך של האו"ם לכל המטרות, להגיב לאתגרים של הקשרים חינוכיים מסוימים; תוסף ולהעשיר את החינוך פורמלי, ולהפוך לנגישה יותר למידה, שוויונית , אישית וגמיש לסטודנטים בכל מקום.

למידה ניידת מהי? "יש תלמידים שמגיעים לבית הספר עם ספרים ומחברות יש בילקוט ויש כאלה שכבר מגיעים עם מחשבים ניידים או נטבוקים"

למידה ניידת מהי?

שילוב אמצעים ניידים בתהליך ההוראה תופס תאוצה במערכת החינוך. הסביבה הניידת יכולה להיות אמצעי חוץ כיתתי ללמידה "תוך כדי תנועה" שאינה תלוה במקום ובזמן. חווית הלמידה באמצעות סמארטפונים, הטבלטים והאייפדים מזמנת נגשיות פשוטה ומהירה, למידע ולתכני לימוד, חווית הלמידה מרתקת ורלוונטית לילדי העידן הדיגיטלי.

בפוסט זה אנסה לתאר את התופעה המתעצמת בשנים האחרונות בבתי הספר והיא הלמידה הניידת הצוברת תאוצה בקרב התלמידים ומשפיעה על מעמדה של הספריה הטיפוסית הבית ספרית. הטכנולוגיה המתקדמת חושפת את התלמידים לאופציות למידה חדשניות אשר חוסכות זמן ומקום. אנסה לעמוד על היתרונות והחסרונות בצורת למידה זו. השיתוף של המידע ברשת והנגשתו לקהל מאפשרת ידע גדול יותר וחשיפה גדולה יותר לתכנים שבעבר לתלמיד לא הייתה חשיפה אליהם מחוץ לכתליו בית ספר. לעניות דעתי  הכיתה  המסורתית נהפכה למקום שניתן להגדירו " למידה ללא קירות", למידה שלא תלויה בזמן ומקום. התפתחות הלמידה הניידת תאפשר ללמוד בכל זמן ובכל מקום, לא רק במסגרת השעות שמונה עד שתיים בחדר הכיתה. אתה יכול ליצור רצף אפקטיבי של למידה זהו אחד היתרונות בלמידה הניידת .

אנחנו רואים עלייה בשימוש בטלפונים חכמים ובתוכן דיגיטלי בציבור. ההסתכלות על הסלולר איינה כבר כעל נייד פשוט שמטרתו המסורתית לנהל תקשורת בינאישית גרידא, אלא היום הוא משמש כמחשב נייד קטן וזול ויכול להוות תחליף זמין למחשב הנייד המוכר. קיים מגוון רחב של שימושים להוראה ולמידה ב'אמצעות ניידים' למשל למידה שיתופית, במהלך סיור לימודי או סביבת משחק לימודית  בעיקר בעקבות השימוש ההולך וגובר של הספרים הדיגיטליים  (אשר תנכנסו לספריות בשנות ה90) ולכן אנו נשתמש באמצעים הניידים העומדים לרשותנו בהתאם למטרות הלמידה שהגדרנו מראש. לגבי השימוש בסמארטפונים לדעתי עלינו להעלות את המודעות בקרב המורים ומקבלי ההחלטות בבתי הספר לצורך ולפוטנציאל הגדול לשילובם בהוראה ולמידה.

למרות היתרונות שבסמארטפונים, שאלת השאלה מה יהיה עתיד הספריה? האם הקוסים יהפכו להיות כולם מתוקשבים ומקוונים? האם האייפדים וסמארטפונים יחפשו את מקומם של המחשבים הניידים? ומה יעלה בגורלם של המדפים המאובקים מלאי הספרים?

 

קישורים לאתרים וכתבות בנושא מובייל לרנינג

כתבה מעניינת בנושא "הלמידה הניידת":

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3366481,00.html


 בדף זה אנסה לשתף כתבות, מאמרים וקישורים


מאמר מעניין ב- mobileactive.org, כולל הפניות לכמה דו"חות, מקרי דוגמה, ודעות מנומקות -

http://shluvim.macam.ac.il/pg/blog/iTeacher/read/36141/qr-code---



< img alt="" aria-busy="false" aria-describedby="fbPhotosSnowliftCaption" class="spotlight" height="200" src="https://fbcdn-sphotos-e-a.akamaihd.net/hphotos-ak-prn2/1425749_628132573894781_992348827_n.jpg" style="height: 610px; width: 610px;" width="199" />

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3611036,00.html