נפרדים מהספרים ומתחברים לטאבלטים?

 

בפוסט זה אציג את היתרונות של הטאבלטים בספרית בית הספר: בבתי הספר היסודיים, בבתי הספר לחינוך מיוחד ובקרב תלמידים עם לקויות תקשורתיות גבוהות.

 

לטאבלט, מחשב לוח, יתרונות רבים: קל מאוד, נייד וזול. מאוד אטרקטיבי עם מסך מגע. בנוסף הוא מאפשר לתלמיד לצאת (לא במובן הפיזי) מחוץ לגבולות הכיתה, בכך שהוא מאפשר הרחבת הידע והסקרנות עבור התלמיד.

 

ספרי הלימוד האינטראקטיביים בטאבלט לא כוללים רק טקסט ותמונות, אלא גם מצגות וסרטונים. בספרים אלה לא צריך לקרוא עמוד אחר עמוד, אלא ניתן לנווט בין הנושאים עם היפר טקסט וקישורים – לקפוץ מנושא אחד לנושא קשור אחר שמעניין את התלמיד.

 תלמידי בתי ספר יסודיים מגלים סקרנות רבה יותר בלמידה עם ספרים דיגיטאליים המשולבים בטאבלטים לעומת ספרים מודפסים רגילים בילקוט בעיקר בתחומי הגאוגרפיה .

לכן , יש בישראל היערכות של משרד החינוך (בשיתוף מט"ח) לבסס את מקצוע הגיאוגרפיה על סביבה מתוקשבת של  מכשירי קצה  מתוקשבים שונים , ביניהם טאבלטים.

 

קישור לאתר מט"ח בו ניתן למצוא ספרים דיגיטליים שלמים סרוקים במקצועות שונים:

 

http://www3.cet.ac.il/

 

דוגמאות למיזמים של מערכת החינוך  בשילוב האייפד והטאבלטים בבתי הספר:

 

-ספרים דיגיטליים ב"כותר," הספריה המקוונת של ישראל http://www.kotar.co.il/

 

יש כיום כ-450 ספרים דיגיטליים במקצועות שונים, בפורמט המאפשר סימון טקסט, שילוב סרטון מאתר"youtube", הערות מורה, אנימציות ועוד.

עד לאחרונה, ניתן היה לגשת לספרים רק דרך האתר שדרש מחשב המחובר לאינטרנט, כעת, משיקים במט"ח לראשונה אפליקציה חדשה לאייפד ולטאבלטים שתאפשר לקרוא ולהשתמש בספרים אלו גם דרך המכשירים הניידים.

 

קיימות אפליקציות חינמיות כמו סטנזה ו-i books המאפשרות קריאת ספרים אלקטרוניים על המכשיר ובכך הופכות אותו גם לקורא ספרים אלקטרוני.

 

 

 

 

השינויים שחלו בעקבות כניסת המובייל לרנינג למערכת החינוך ובתי הספר

אז מה השתנה?

בפוסט זה אנסה להציג את השינויים שחלו עם כניסת ה  m-Learning

תחומי השינוי:

מי מלמד?

בלמידה נייחת המלמד הוא מומחה תוכן (מורה בבית ספר, הספרן). במובייל לרנינג (הלמידה הניידת) מלמדים, כולם.

מי לומד?

בלמידה הנייחת הלומדים הם בקבוצות, ואילו בלמידה הניידת הלומדים הם בודדים.

מתי לומדים?

בלמידה נייחת יש זמן מוגדר, בלמידה ניידת הזמן הוא גמיש

היכן לומדים?

בעבר ספרית בית הספר הייתה מקום מפגש מוגדר עבור קוראיה. הספריה הייתה מתווך עיקרי בהנגשת מידע.
כיום עם האפשרות לקבל מידע דרך מכשירים החכמים, הלומד יכול ללמוד בכל מקום


 שישה סוגים של שימושים בלמידה החוץ כיתתית:

1. נגישות למידע
2. מדידה
3. תיעוד ואיסוף מידע
5. תקשורת
6. ניווט

מאפיינים ייחודיים לM-learning

The Voice of the Active Learner - Education From a Digital Native's Pers...

למידה ניידת מהי? מהפכה במכשירים הניידים במאה ה21 והקשר שלהם ללמידה

 מהפכה במכשירים הניידים במאה ה21

בפוסט זה  אבחן בעין ביקורתית את ההבטחה, האיום והמכשלות לשימוש

במכשירים ניידים כאמצעי ללימוד והוראה.

למכשיר הסלולרי בכיסנו יש יותר כוח חישובי מלמחשב שאיתו אנו כותבים  את העבודות שלנו. לא כולנו מודעים ליכולותיו של הטלפון הנייד מעבר היותו טלפון. הוא גם לא מחשב נייד הוא מספק לנו גישה למגוון עצום של מקורות מידע, ומאפשר לנו לתעד את חוויותינו ולשתף בהם חברים בזמן אמת. מכשירים ניידים הם כיום הטכנולוגיה הדיגיטלית הנפוצה ביותר: הם זמינים, מוכרים ואישיים. כמעט כל אדם ברחוב - מגיל 7 עד 70 - משתמש במכשיר נייד, אך לא נמצא "קורסים להכרת הטלפון". תכונות אלו מצביעות על הפוטנציאל האדיר של מכשירים ניידים כטכנולוגיה חינוכית. אולם המרחק מפוטנציאל למימוש רב. יתרה מזאת, לרוב נתפס המכשיר הנייד כהפרעה בסביבה החינוכית, כמתחרה במורה, איום לשליטה ואמצעי להעתקות.

 מחשב נייד בידיו של התלמיד הוא הרבה יותר מאשר רק עפרון (ואפשר לעשות איתו הרבה יותר מאשר רק להעביר פתקאות). הוא כלי בעל עוצמה רבה. אבל הוא הכלי שהיום נמצא בידי התלמידים, ועליהם ללמוד להשתמש בו ביעילות. רק אם יאפשרו להם להתנסות בו הם ילמדו לעשות זאת. וטוב שג'ונתן מטרין (ויש לקוות גם מנהלים אחרים כמוהו) מבינים זאת.

 

 הפעילות של התלמידים מול המחשבים משקפת את מה שקורה בשיעור, שימוש בלמידה הניידת בבתי הספר: הגישה לאינטרנט הופכת להיות פתוחה יותר ויותר היכולת לשתף בפייסבוק, בטוויטר ובשאר הרשתות החברתיות בשיאה. השימוש במכשירים הדיגיטאליים האישיים. אחת השאלות שעולות בשימוש במכשירים האישיים והגלשיה החופשית באינטרנט עד כמה המורה יכול לשלוט בתכנים איהם נחשף התלמיד? האם יש מנגנון של בקרה והחשיפה. אבדוק בפוסט מה ההשפעה של האינטרנט על התלמידים וכיצד הוא מעצב את תפסיסת עולמם.

 אין ספק שיש לא מעט מצבים שבהם הסמרטפון יכול להוות מטרד בכיתה ויכול לשבש את מהלך השיעור. הוא איננו   עצמי שהוא תמיד מסייע ללמידה. מותר לתהות אם באמת "בטחון התלמידים" חלוקת מכשירי ה-iPad שחולקו לתלמידים הם "בסך הכל" הכל אמצעי להגשה יעילה יותר של ה-"ידע" שצריכים להעביר לתלמידים. הטבלטים מאפשרים  קריאה של ספרי לימוד, וגם תרגול במגוון תחומים באמצעות אפליקציות "לימודיות". לדעתי  למנהלים צריך להיות ברור שביכולתם לפקח על השימוש בטבלטים. אין זה פלא לגלות שהפיקוח הזה הרבה יותר מסובך מאשר שיערו.

 

למידה מתוקשבת- יתרונות חסרונות -הקניית כלים ללמידה מאתגרת. כיצד ניתן ליצור "תקשורת מוצלחת מרחוק"?

למידה מתוקשבת- יתרונות חסרונות -
הקניית כלים ללמידה מאתגרת. כיצד ניתן ליצור "תקשורת מוצלחת מרחוק"?

למידה מתוקשבת בדרך כלל פירושה למידה עצמית. כלומר בניגוד למה שקורה לנו בלמידה פרונטלית, הרי שבלמידה מתוקשבת שמבוססת כולה על למידה עצמית, אין ללומד  את מי לשאול שאלות, אין עם מי לשתף ואין עם מי להתווכח. לדעתי כך גם נפגמת חווית הלמידה וההנאה הפוטנציאלית נמוכה יותר.
מצד שני יתרון בולט בלמידה מרחוק היא  שיש אפשרות ללומד להיות שותף בהחלטות לגבי  מטרות הלמידה, אסטרטגיות הלמידה, עם זאת על הלומד ללמוד לפתח/ לשכלל  מיומנויות למידה שיאפשרו לו להתמודד עם למידה עצמאית שדורשת הרבה תרגול וחשיבה ביקורתית.

לדעתי, החיסרון בלמידה מתוקשבת הוא שלאנשים שונים סגנונות למידה שונים. לא לכל אדם מתאימה דרך הלימוד המתוקשבת. על פי רב לאנשים יש מוטיבציה רבה יותר ללמידה כאשר לחומר הנלמד יש משמעות אישית עבורם.
שיתוף הסטודנט בהחלטה לגבי מטרות הלמידה ואסטרטגיות הלמידה שיינקטו הן קריטיות. הלמידה היא אפקטיבית כאשר היא פעילה ומכוונת למען ומכוונת רלוונטית מבחינה אישית בעקרונותיו לבניית סביבה ממוקדת. 

מחקרים מלמדים  שקורסים הנלמדים בצורה מתוקשבת לעיתים מורים על תסכול של הסטודנטים כתוצאה מחוסר בהירות של מטרות הקורס ואי הבנה של סגנון ההוראה/ למידה במהלך הקורס. כתוצאה מתסכול זה   חלה ירידה בנכונות להתמודד. כאשר אין בהירות לגבי ציפיות המנחה מהסטודנט , כאשר יש בעיות תקשורת בין המנחה לסטודנט, מסיבות שונות: אנושיות, טכניות ותפעוליות נוצר מצב בו הסטודנט חווה בדידות דבר היוצר קושי להתמודד עם אתגרים.

למרות כל הנאמר לכל מוסד יש שיטות למידה משלו ועל הלומד לקבל גם אסטרטגיות למידה שאינן מסורתיות, "קירות, שולחן לוח  והאינטראקציה מול הגורם האנושי" 
אחד ה'טיפים' ללומד מרחוק היא להגדיר לעצמו מה הבעיה אתה הוא מתמודד ומה הם צרכיו לשם התמודדות מוצלחת, עליו לגבש תוכנית פעולה  מתאימה לפתרונה (על פי סגנונו), ולעול בתוך עולם משתנה ומוצף ידע. הלומד הופך להיות חוקר יותר, ביקורתי יותר כלפי התכנים המידע שהוא מקבל, הוא לומד לסנן ולמיין את המידע ולעבד  אותו עד כדי רמה של ניתוח מעמיק ויכולת להעביר ו שהוא רוכש גם לקולגות שלו בצורה וירטואלית ופחות פנים אל פנים.


הוראה מותאמת ללומד ומתוקשבת אינה תהליך פשוט, למידה כזו דורשת מהלומד להיות בעל יכול של:

למידה עצמית- -למידה עצמית לעומת למידה בקבוצה
למידה יצירתית (לפתח חושים ולחדד ביקורת אישית עם סגנון ייחודי)

למידה גמישה

למעשה יש חשיבות רבה לקשר הבין אישי במהלך קורס מתוקשב, הרי לתלמיד אין מרחב פיזי בו הוא נפגש עם המנחה. למיומנויות תקשוב וידע טכנולוגי השפעה על תהליכי הלמידה של הסטודנט בקורס המתוקשב. לקשר בין חברי הקבוצה לבין עצמם השפעה על מוטיבציה ללמידה, יחסי גומלין חברתיים משפיעים מאוד על תהליכי הלמידה,  תחושת ההצלחה או הכישלון בלמידה וירטואלית אינה יכולה להחליף באופן מלא אינטראקציה פנים מול פנים.
המסר הוא שחייב שגם בלמידה מתוקשבת חייב להיות גם קשר בין המורה לסטודנט.                                             
בהנחיה
הווירטואלית חייב להיות מענה לצרכים החברתיים כמו שילוב של הנחיה ווירטואלית עם הנחיה פנים אל פנים, תיווך המנחה מהווה גורם משמעותי ביותר בהצלחת מיזוג התקשוב
בהוראה.


 

רקע היסטורי גילגולו של המכשיר הנייד מיהמצאתו לראשונה ועד לסמארטפון של היום

מבוא: לטכנולוגיה יש הרבה השפעה על כל תחום בחיים שלנו. השפעות חברתיות, פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות. כל טכנולוגיה שמתפתחת נשענת ושורה לתהליכים חברתיים שקורים בעולם משפיעים זה על זה. סקירה היסטורית: הטלפון הנייד הראשון הומצא בידי חברת ibm, שמתמחה במגוון תחומי לא תמיד היו המכשירים הניידים נפוצים ומתקדמים כמו היום. הטלפונים הניידים הראשונים היו גדולים ויקרים מאוד, אך עם זאת גם פשוטים מאוד, והשימוש בהם נעשה כמו בטלפונים הביתיים שלנו. כיום ישנם מעל 5.9 מליארד מנויי טלפון סלולרי ברחבי העולם, ועל כל אדם אחד שניגש לאינטרנט ממחשב שני לעשות זאת ממכשיר נייד. בהתחשב בהמצאות בכל המקום והפונקציונליות המתרחבים במהירות של טכנולוגיות ניידים, אונסק"ו הוא נלהב לגבי הפוטנציאל שלהם כדי לשפר ולהקל על למידה, במיוחד ביישובים שבם הזדמנויות חינוכיות הן נדירות. סדרת מאמרים לעבודה זו סורקת את העולם כדי להאיר את הדרכים שבהן ניתן להשתמש בטכנולוגיות ניידת כדי לתמוך בחינוך של האו"ם לכל המטרות, להגיב לאתגרים של הקשרים חינוכיים מסוימים; תוסף ולהעשיר את החינוך פורמלי, ולהפוך לנגישה יותר למידה, שוויונית , אישית וגמיש לסטודנטים בכל מקום. הסמארטפון הוא מכשיר נייד שמשלב יכולת של טלפון רגיל עם יכולות מתקדמות נוספות כמו מסך מגע, מצלמה, גלישה באינטרנט ויישומים מגוונים. הטלפון החכם הראשון הומצא בידי חברת IBM, שמתמחה במגוון תחומי חומרה ותוכנה, והוצג לראשונה בשנת 1992 בשם "סיימון", שהייתה לו גירסה מוקדמת של מסך מגע LCD והוא תפקד גם כמכשיר דואר אלקטרוני, לוח שנה, ספר כתובות ומחשבון. השיווק ההמוני של טלפונים חכמים החל בשנת 2007. מחקרים מראים שהמשתמשים בטלפונים חכמים מבלים 12 דקות ביום בממוצע בשיחות, ומבלים יותר במשחקים (14 דקות, האזנה למוזיקה (16 דקות) שימוש במדיה חברתית (17 דקות) וגלישה באינטרנט (25 דקות). השימוש הנפוץ ביורת בנייד הוא בדיקת השעה. הקף השימוש במכשירים החכמים: כיום ישנם מעל 5.9 מליארד מנויי טלפון סלולרי ברחבי העולם, ועל כל אדם אחד שניגש לאינטרנט ממחשב שני לעשות זאת ממכשיר נייד. בהתחשב בהמצאות בכל המקום והפונקציונליות המתרחבים במהירות של טכנולוגיות ניידים, אונסק"ו הוא נלהב לגבי הפוטנציאל שלהם כדי לשפר ולהקל על למידה, במיוחד ביישובים שבם הזדמנויות חינוכיות הן נדירות. סדרת מאמרים לעבודה זו סורקת את העולם כדי להאיר את הדרכים שבהן ניתן להשתמש בטכנולוגיות ניידת כדי לתמוך בחינוך של האו"ם לכל המטרות, להגיב לאתגרים של הקשרים חינוכיים מסוימים; תוסף ולהעשיר את החינוך פורמלי, ולהפוך לנגישה יותר למידה, שוויונית , אישית וגמיש לסטודנטים בכל מקום.

למידה ניידת מהי? "יש תלמידים שמגיעים לבית הספר עם ספרים ומחברות יש בילקוט ויש כאלה שכבר מגיעים עם מחשבים ניידים או נטבוקים"

למידה ניידת מהי?

שילוב אמצעים ניידים בתהליך ההוראה תופס תאוצה במערכת החינוך. הסביבה הניידת יכולה להיות אמצעי חוץ כיתתי ללמידה "תוך כדי תנועה" שאינה תלוה במקום ובזמן. חווית הלמידה באמצעות סמארטפונים, הטבלטים והאייפדים מזמנת נגשיות פשוטה ומהירה, למידע ולתכני לימוד, חווית הלמידה מרתקת ורלוונטית לילדי העידן הדיגיטלי.

בפוסט זה אנסה לתאר את התופעה המתעצמת בשנים האחרונות בבתי הספר והיא הלמידה הניידת הצוברת תאוצה בקרב התלמידים ומשפיעה על מעמדה של הספריה הטיפוסית הבית ספרית. הטכנולוגיה המתקדמת חושפת את התלמידים לאופציות למידה חדשניות אשר חוסכות זמן ומקום. אנסה לעמוד על היתרונות והחסרונות בצורת למידה זו. השיתוף של המידע ברשת והנגשתו לקהל מאפשרת ידע גדול יותר וחשיפה גדולה יותר לתכנים שבעבר לתלמיד לא הייתה חשיפה אליהם מחוץ לכתליו בית ספר. לעניות דעתי  הכיתה  המסורתית נהפכה למקום שניתן להגדירו " למידה ללא קירות", למידה שלא תלויה בזמן ומקום. התפתחות הלמידה הניידת תאפשר ללמוד בכל זמן ובכל מקום, לא רק במסגרת השעות שמונה עד שתיים בחדר הכיתה. אתה יכול ליצור רצף אפקטיבי של למידה זהו אחד היתרונות בלמידה הניידת .

אנחנו רואים עלייה בשימוש בטלפונים חכמים ובתוכן דיגיטלי בציבור. ההסתכלות על הסלולר איינה כבר כעל נייד פשוט שמטרתו המסורתית לנהל תקשורת בינאישית גרידא, אלא היום הוא משמש כמחשב נייד קטן וזול ויכול להוות תחליף זמין למחשב הנייד המוכר. קיים מגוון רחב של שימושים להוראה ולמידה ב'אמצעות ניידים' למשל למידה שיתופית, במהלך סיור לימודי או סביבת משחק לימודית  בעיקר בעקבות השימוש ההולך וגובר של הספרים הדיגיטליים  (אשר תנכנסו לספריות בשנות ה90) ולכן אנו נשתמש באמצעים הניידים העומדים לרשותנו בהתאם למטרות הלמידה שהגדרנו מראש. לגבי השימוש בסמארטפונים לדעתי עלינו להעלות את המודעות בקרב המורים ומקבלי ההחלטות בבתי הספר לצורך ולפוטנציאל הגדול לשילובם בהוראה ולמידה.

למרות היתרונות שבסמארטפונים, שאלת השאלה מה יהיה עתיד הספריה? האם הקוסים יהפכו להיות כולם מתוקשבים ומקוונים? האם האייפדים וסמארטפונים יחפשו את מקומם של המחשבים הניידים? ומה יעלה בגורלם של המדפים המאובקים מלאי הספרים?

 

קישורים לאתרים וכתבות בנושא מובייל לרנינג

כתבה מעניינת בנושא "הלמידה הניידת":

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3366481,00.html


 בדף זה אנסה לשתף כתבות, מאמרים וקישורים


מאמר מעניין ב- mobileactive.org, כולל הפניות לכמה דו"חות, מקרי דוגמה, ודעות מנומקות -

http://shluvim.macam.ac.il/pg/blog/iTeacher/read/36141/qr-code---



< img alt="" aria-busy="false" aria-describedby="fbPhotosSnowliftCaption" class="spotlight" height="200" src="https://fbcdn-sphotos-e-a.akamaihd.net/hphotos-ak-prn2/1425749_628132573894781_992348827_n.jpg" style="height: 610px; width: 610px;" width="199" />

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3611036,00.html