בפוסט זה אבחן את מצב ה- mLearning כיום בשוואה לעבר , ומהם וכיווני התפתחות בעתיד הקרוב.: אתייחס לשימושים המסחריים, לשימושים הקיימים, ולשימושים העתידיים שמאפשרים המכשירים החכמים

זה ידוע שקשה לחזות את העתיד של כל דבר, אבל ניתן לעשות זאת במגמות טכנולוגיות לניבוי, אם אתה מסתכל על מוצרים ושירותים כבר בפיתוח. כלומר, לחפור לחידושים, המצאות ורעיונות שכבר פותחו ב3-5 השנים האחרונות, והערכת פוטנציאל הצמיחה שלהם. אנליסטים מנבאים. לטענתם מספר המנויים סלולריים בעולם יגיע 7.0 מיליארדים עד סוף 2013, 7.5 מליארד עד סוף 2014 ו8.5 מליארד עד סוף 2016. צמיחה מהירה זו, והעמקת החדירה שלה חיזקו את השימוש בטלפונים ניידים ככלי לימוד. המצב הנוכחי של למידה ניידת בארגונים גדולים: ייעול בכוח אדם ותפוקת העבודה: לארגונים של היום, לניידים החכמים יתרון תחרותי ובעלת פוטנציאל להצלחה, מקורות תעסוקה רואים את ההזדמנות שטמונה בטכנולוגיה זו ההזדמנות כדי להרחיב ולספק תמיכת ביצועים לעובדיו בנקודה הקריטית של צורך בעצמו מציעה את האפשרות של יתרון תחרותי. זוהי משימה בקלות על ידי מכשירים ניידים. הזמינות של טלפונים חכמים מאפשרת לארגונים להפוך את חומרים, מידע ולמידה זמינה באופן מיידי. זה מאפשר לעובדים לקבל החלטות מושכלות יותר, לשמר ולשפר את הידע והכישורים שלהם, ולמעשה ליישם את הידע, תהליכים, מדיניות ומידע על חברה ספציפית לטובת הארגון והפרט.

תפקיד הספרן בעידן הלמידה הניידת: מהם השינויים שחלו בתפקידו של הספרן?

כפי שטענתי בפוסטים קודמים, השינוי שהביא אתו תחום המידע לא פסח גם על תחום החינוך. סטודנטים יכולים כעת ללמוד באמצעות תוכנות, או באמצעות לימוד מרחוק ("DISTANT LEARNING") אחד החסרונות בלמידה מרחוק היא בכך שסטודנט הלומד מהבית מפחית את אפשרויות החברות שלו, והימצאותו בבית מפחיתה את אפקטיביות המסגרת בה הוא אמור להיות. הרשומה הנוכחית מנסה לבחון את השפעת הלמידה מרחוק על מעורבותו של הספרן בהכנסת התוכנית ובקשר עם התלמידים. העבודה מסתמכת רובה ככולה על מחקרים, חוות דעת וניסיון של העוסקים במקצוע הספרנות והמידענות וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה רחבי העולם. אנסה לדון במקומו העתידי של הספרן ונוכח התפתחות שיטת למידה מרחוק: האם תפקידו יכחד או שמא יתפתח וייעשה חיובי אף יותר מבעבר. הספרן חייב להיות כל הזמן מעודכן לגבי ההתפתחויות הטכנולוגיות ולהתאים את עצמו לדרישות הקהל הרי הטכנולוגיה משתכללת בקצב מסחרר. אם בעבר הספרן מילא תפקיד אחד הרי שהיום הוא ממלא תפקידים רבים. הספרן מפתח אוסף משמר את האוסף ומנגיש אותו לקהל היעד. שיקול הדעת איזה חומר צריך להכניס למאגרים ואיזה לא: שיקול הדעת הוא של הספרן. המערכת החינוכית מכירה בהצלחה את המכשירים ניידים. אחת מהמטרות היא לעזור לתלמידים ללמוד מיומנויות מחקר. הספרנים בארה"ב למשל הולכים עכשיו לכיתות ומסייעים למורה ולתלמיד - 1) לאתר מידע ו2) להעריך מידע.הפעלות הספרייה מספקות על ידייםכמובן, את הקורס הראשון בתכנית הח, הזדמנויות למידה פעילה לצוותים סטודנטים, שנבנו סביב שימוש iPads לחקור משאבי ספרייה. בסתיו 2012, זה כלל הוראה לשבעים וארבעה כיתות במדינה של בויסי "יסודות אוניברסיטת 100" ינוך הכללית שלנו. 3) ​​טכניקות מתקדמות בחיפוש. תכנית הלימודים ההוראה בכוונה תוכנן באמצעות אסטרטגיות הוראה ולמידה ניידת. דוגמאות לספריות שמאמצות הלמידה הניידת במערכת האקדמית: מסתיו 2010 לאביב 2012, Boise המדינה בחנה את יישום למידה ניידת בכיתות בודדות באמצעות פרויקטי mLearning החוקרים שלנו. החל מקיץ 2012, לקחו את זה לרמה הבאה. הספריות החלו להפעיל פרויקט לשילוב למידה ניידת ברחבי תכנית אקדמית כולה. המערכת האקדמית מאמינה שלכולם צריכה להינתן ההזדמנות לפתח ולשדרג את היכולות. לכן המערכת מציעה לספרנים להשתתף (למשל: כנס מולטידע שהתקיים בשנה האחרונה) ע"י פאנל של מנהלי ספריות ברחבי הארץ)בהשתלומויות ימי עיון, סיורים וכנסים המאפשרים לעוסקים במקצועות המידע והספרנות לעמוד בקצב המהיר של השינויים וההתפתחויות בתחום הידע המקצועי המתחדש, ולהשיג את הפערים המתמידים בעידן מתאפיין בתחרותיות והישגיות. הספרן רוכש כלים ופרקטיקה זה מה שתכנית ההדרכה השנתית מציעה כדי שיוכלו הספרנים למנף באמצעותם את הספריות. מעבר ללמידה התיאורטית נהנו הספרנים מדיונים, פעילות קבוצתית, סימולציות, משחקי תפקידים ורישות חברתי - מקצועי עם קולגות מרחבי הארץ. צוות המרצים באים מהשטח, מהעבודה המעשית, ומשלבים ידע אקדמי מגוון, הכרות עם עולם הספרות, הספר והלקוחות שביניהם, ותוך הבנה עמוקה של צרכי קהילת הספריות בישראל. קישור להרצאות של הכנס מולטידע מתוך האתר מרכז הספר והספריות בישראל: http://www.hasifria.org.il/icl/heb/hadracha/multiyeda/multiyeda2013/multiyeda2013video/

ההשפעות על עולם הספריות הספריות בעקבות שילוב הלמידה הניידת במערכת האקדמית: האם לספריה יש עתיד?

בפוסט זה אבחן את מעמדה של הספריה בעידן הטכנולוגי. הפלטפורמה הניידת מציבה אתגרים בגלל הגודל הפיזי והמשאבים המוגבלים, אך גם פותחת אפשרויות של אלגוריתמים חדשים שעושים שימוש במידע זמין אודות המיקום של המשתמש. הקמפוסים באוניברסיטאות הופכים להיות מקוונים, מאפשרים גישה לרשת הפנימית לסטודנטים (ספריה, מאגרי מידע, שירותים , דוא"ל ועוד). הספריות מעודדות הוראה עם מכשירים ניידים , רכישת אוספים ידידותיים ניידים, עיצוב אתר אינטרנט ידידותי נייד,ותמיכה ביוזמות סגל , וספרנים.

גישה בלתי מוגבלת: בשנים האחרונות ספריות כמו הספריה הלאומית מתאימות את עצמן ומסתגלות לשינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולם ונותנים שירות לקוראים שלא היה בעבר, הספריה הלאומית בגבעת רם למשל משאילה לקוראיה טאבלטים, מחשבים ניידים ומחשבונים ניידים ללמידה מחוץ לכותלי הספריה, דבר המאפשר לסטודנט ללמוד תוך כדי תנועה. אם פעם הגישה למידע נעשתה על תיווך של הספרן הרי שבשנים האחרונות הגישה למידע איננה מוגבלת בזמן או במרחב. כיום יש גישה אל חומרי הלימוד המקוונים מרחוק, אל מנועי החיפוש ומאגרי המידע. המכשיר החכם מצטרף למאגרי המידע של הספרייה ומפאשר גישה מיידית מכל מקום לספריית הלמידה המקוונת בניגוד לפעם שהספרייה שימשה כמאגר מידע בלעדי. הרשת החברתית הגלובלית מאפשרת ללומד אסטרטגיות למידה חדישות לצד המסורתיות. אם בעבר הספריה שימשה כמקום בלעדי ללמידה, הסטודנט היה זקוק לספרן היעץ כדי להתמצא במרחב. כמו כן הספריה שימשה כמקום מפגש חברתי לשיתוף במידע וללמידה משותפת. בעשור האחרון עם כניסת הm-learning השתנה תפקיד הספריה (כמו כן גם תפקיד הספרן). באמצעות המכשירים החכמים ניתן ליצור קשר עם עמיתים מקוונים, קרובים ורחוקים. "מאגרי מידע ניידים" חוסכים מהסטודנט להגיע פיזית לספריה דבר החוסך מהלומד זמן יקר וגם כסף. לצד יתרונות אלה קיימים חסרונות בלמידה החוץ ספריתית/כיתתית: מחוץ לספריה עלולות להיווצר מחוץ לספריה סיטואציות לא שגרתיות ולא תמיד אופטימליות ללמידה: רעש, חוסר פרטיות, תאורה לקויה, תנועה או מזג אוויר לא שגרתי. הספריה המסורתית הבית ספרית/אוניברסיטאית מאפשרת על פי רוב, תנאים אופטימליים ללמידה יעילה: תנאים פיזיים: אזורי למידה קבוצתיים ואישיים. פינת למידה שקטה (אופיינית לכלל הספריות).כיתות לימוד לקבוצות. בנוסף בספרית הר הצופים למדעי הרוח, יש קומה שלמה, רועשת שבאה לתת מענה לסטודנטים לנהל דיונים אחד מול השני בקול רם. בכל שולחן יש מחשב אישי לשירות הסטודנט. חדרי למידה בקבוצות עם מסך LCD. כיתת מחשבים להדרכה. מערך מיחשוב וציוד היקפי חדש. חדר אתנחתא עם פופים. גם בספרית הרמן בגבעת רם וגם בספרית הר הצופים למדעי הרוח, יש חדר מנוחה שכולל פופים לישיבה זהו חדר שקט בו ניתן לקרוא ספרים בנחת ואף לנוח ללא רעש. ריהוט, תאורה ומיזוג חדישים. ספרית הרמן בגבעת רם דוגמא לפינת ישיבה רועשת:

ספרית הרמן בגבעת רם דוגמא לחדר אתנחתא:

כתבות מתוך כלכליסט וגלובס מהשנתיים האחרונות : מיהו המכשיר הטוב ביותר והנוח ביותר למשתמש הישראלי? אז איך ייראה העתיד?

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3611036,00.html בהמשך לפוסט הקודם בו הצגתי יתרונות לצד חסרונות בשימוש במכשיר החכם ברשומה הנוכחית אבחן מה מקומם של המכשירים בהווה ובעתיד. פרוייקט כלכליסט בוחן את המכשירים החכמים שמטרתו לגלות מיהו המכשיר הטוב והנוח ביותר למשתמש הישראלי בכל הנוגע לתפקודי בסיס של סמארטפון מודרני. גלקסי S4, אייפון 5, לומיה 920, אקספריה Z, נקסוס 4, בלקברי Z10 ו-HTC One; כלכליסט "לקחה" את שבעת המכשירים המתקדמים בישראל לסדרת מבחנים שארכה חצי שנה ובדקה את התכונות החשובות באמת, בסיוע נסיינים. לאחר שישה חודשים ועשרות מבחנים, נקבע כי על כס המלכות יושב לא אחר מה-ONE של HTC. כתבה שפרסמה גלובס בשנת 2012 בוחנת מה הפוטנציאל של המכשירים החכמים בעתיד: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000807392 אם "הנביאים" של IBM צודקים, עד שנת 2018 יהפכו מחשבים לפתח לעולם החושים. הם יאפשרו לנו, דרך מחשבי כף היד, לחוש מרקם של סוודר וליידע אותנו מתי אנחנו עומדים לחלות בשפעת. פול בלום, מנהל הטכנולוגיה הראשי של מחלקת המחקר בחברה, אומר ש-IBM כבר משתפת פעולה עם אוניברסיטאות בפיתוח אבות טיפוס על מנת לבחון את הטכנולוגיות הללו יותר לעומק. אז איך ייראה העתיד?

התמורות שחלו בשימוש במכשירים הסללוריים בעשור האחרון; הפוטנציאל הטמון בm-learning. למה דווקא להעזר בלמידה ניידת?

בעקבות הסערה , קיבלתי השראה מהטלפון החכם שאני מחזיק ביד ברגע זה להציג את המעלות הרבים הטמונים בו ומה הפוטנציאל החבוי בו וברצוני לשתף במספר דוגמאות במייל זה. בראש ובראשונה בימים סוערים אלה כאשר החשמל קורס והמחשבים הנייחים אינם זמינים כהרגלם המכשיר הנייד החכם והקטן ״מציל חיי אדם״ ניתן לנצל לצורך : תעוד תעוד המצב בחוץ וע״י מצלמה ושליחה פשוטה אפשר לשתף חברים משפחה וכל מכר במצב הנוכחי ולסייע לו . כמו כן הטלפון מאפשר גלישה חופשית באתרי האינטרנט בזמן אמת ללא תיווך של רשת אלחוטית או מתווך אנושי. הקף השימוש במכשיר הכף יד כיום לעומת העבר; בעבר היו ניסיונות להשתמש בטכנולוגיות ניידות לצרכי למידה. במחשבי כף יד טלפונים ניידים מהדור הראשון, ומכשירים ניידים. הסיבה נעוצה כנראה בחוסר הגמישות והבשלות של המכשירים הישנים והעובדה שהם לא היו נפוצים כמו הטלפונים החכמים של היום. הסמארטפון כפי שאנחנו מכירים אותו היום, יכול לשמש ככלי מדידה באמצעות אפליקציות שונות ( למשל מד מרחק או מצפן ) האייקון נמצא על גבי המסך הקטן . כפי שהזכרתי קודם המכשיר יכול לשמש ככלי אמצעי לתעוד של מידע בשטח בזכות המצלמה ורשם הקול הנמצא בו. הוא יכול לשמש ככלי ניווט במרחב באמצעות gps c המובנהוהמפה הקיימת בו. בעשור האחרון אנו עדים לחדירה המאסיבית של הטלפונים הניידים ( הסללוריים) אל כך תחום אפשרי בחיינו. כפי שהזכרתי ברשומות קודמות המכשיר הנייד איננו משמש עוד כמקור תקשורת קולית בלבד, האיכויות במכשירים החכמים הן גבוהות במיוחד וחשוב לדעת מהו הפוטנציאל שקיים בו ואיך ההתפתחויות הטכנולוגיות סביבו משפיעים על ההווה ומה ההשלכות שלהן שלהם על העתיד. אין ספק שאחד היתרונות במכשיר הסלולרי המתקדם מהדור השלישי, הוא איכות הצלילים, נפחי הזיכרון הגדלים, מהירות הגלישה גודל הצגים ואפשרות לשלב תמונות או וידאו. לפני 30 שנה מחשב כף יד היחיד בשוק היה מחשבון מתוכנת. בשנת 2001 התקיים פיילוט בו הציגו לראשונה את האפשרות הטכנולוגית הסלולרית שהיום על פי כל הדעות נחשבים כבר מיושנים.   לצד הפוטנציאל, והיתרונות שהצגתי לעיל עולה השאלה האם השימוש המאסיבי בנייד החכם אכן טוב לנו? יתרונות של המכשיר החכם לצד החסרונות: -קל לתפעול. -בעל אינספור אפליקציות זמינות. -מספר בלתי מוגבל של פריצות למכשיר. -קליטת אינטרנט ברמה גבוה. -תומך כל אפליקציה באשר היא. -בעל חנות האפליקציות הגדולה בעולם (App store). -מבחר עצום של מגנים למכשיר. -תומך בכל העולם. -חיי סוללה גבוהים פי שניים מiphone 3 / iPAD חסרונות iphone 4 : -לעיתים ישנה בעייה בקליטה של שיחות. -צורך בסגירת חלון המשימות לעיתים קרובות בכדי לנצל את מהירות מהכשיר. -אפשרויות ביטוח מצומצמות ביותר בישראל. -תיקון מכשיר יקר ביותר. -בעת שימוש באפליציות הסוללה מסתיימת במהירות. כתבה מתוך גלובס שדנה בבעייתיות של הסמארטפון מהתאריך של היום 18/12/13: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000902323#fromelement=hp_firstarticle מתוך הכתבה:" קניתם סמארטפון מהיבואן הרשמי והמכשיר התקלקל? ייתכן שתיתקלו בשירות בעייתי והתנערות מאחריות"

שילוב טלפונים ניידים-חכמים בחשיבה סביבתית

בפוסט זה אציג דוגמאות ללמידה ניידת חוץ כיתתית . השימוש במכשירים ניידים בסביבה חיצונית נפוץ במוסדות וארגונים גדולים בארץ ובחול, כמו גם מבקרים במוזאונים או למארגני טיולים. אלה נעזרים בהדרכה קולית שקטה אישית שלעיתים מופעלת על ידי תדרים של רדיו או על ידי השימוש במכשיר audio guide. מדובר על מכשירים ניידים חכמים שמנחים את המשתמש כיצד לפעול במרחב בו הם נמצאים בדומה לgps. ההדרכה למטייל למשל יכולה להתבצע או על ידי מתווך אנושי כמו בעבר כשלא הייתה יכולת לגשת למקורות מידע באופן עצמאי ונזקקננו למורה דרך אנושי או על ידי המכשיר הנייד והחכם שהוא ידידותי וניתן להפעילו בקלות. http://www.travelvideo.tv/news/wp-content/uploads/2010/07/0casaloma.jpg

nfc טווח תקשורת אפס

שלום לכולם,
הטכנולוגיה nfc (הצמדת מכשירים חכמים והעברת מידע ללא חשמל) מתקשת לנושא שבו אני דן בבלוג.
הטכנולוגיה החדישה מאפשרת העברת מידע בין שני מכשירים בצורה מהירה באמצעות גלי רדיו טווח תקשורת אפס.
הטכנולוגיה מאפשרת העברת מידע, ביצוע פעולות בבנק קניית כרטיסים וניהול ספר טלפון ללא רשת אינטרנט נייחת. הכל באמצעות המכשיר קטן והכם.
לטכנולוגיה יתרונות וחסרונות ואנסה בהמשך לקשר את ההתפתחות שלה הטכנולוגיה והשפעתה על הלמידה והספריות.